קטגוריה: חברות

שותפות עם חברה

על מה חשוב להקפיד בעת כניסה לשותפות עם חברה? 

חשוב למקם את ההתקשרות העסקית במרחב המשפטי הנכון – באיזה סוג שותפות מדובר? מה תכלית השותפות? האם מדובר ביחסי שותפות כמשמעותם בפקודת השותפויות או בצורת התקשרות אחרת (כמו למשל שיתוף פעולה עסקי, רכישת מניות בחברה ועוד ועוד).
תכנון נכון של ההתקשרות העסקית הכרחי להוצאה לפעול של מטרות ההתקשרות ובמידת הצורך של אכיפתן בערכאות שיפוטיות. לאור מרוכבות התקשרויות אלו, הסיכונים הנלווים להן והיבטים המשפטיים הרבים הכרוכים בביצוען, טרם כניסה לשותפות עם חברה (למשל כנגד מניות) יש להתייעץ עם עורך דין – עורך דין לחוזים.
בהקשר זה יודגש כי לא מומלץ להתקשר על סמך זכרון דברים קצר, ללא בדיקתו על-ידי עורך דין.
להלן אזכור של מספר פרמטרים שרצוי לשקול בעת כניסה לשותפות עם חברה:
  • מבנה התקשרות – האם ההתקשרות היא בהסכם מייסדים? רכישת מניות או בדרך אחרת? רצוי לשקול מראש מה מבנה ההתקשרות ומה מערכת היחסים שתהיה בין השותפים (למידע נוסף ראו הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות).
  • תקופת ההתקשרות – האם מדובר בהתקשרות קצרה או ארוכה? לצורך ביצוע פרויקט נקודתי או מספר פרויקטים? מה משך הזמן בו יתקיימו יחסי השותפות?
  • תמורה – התקשרויות עסקיות נודעו בדרך כלל להגדיל את הכנסות (כמובן שיש טעמים נוספים), בהתאם יש להגדיר מראש מה התמורה שתועבר בין הצדדים?  האם מי שמצטרף לחברה יקבל את מניותיו באמצעות הקצאת מניות, רכישת מניות או בדרך אחרת? התמורה משפיע גם על סוג ההתקשרות העסקית. מה תנאים לחלוקת התמורה?
  • תהליכי קבלת החלטות – האם השותף החדש ימנה חבר לדירקטוריון בחברה? אילו החלטות יתקבלו בכל באסיפת בעלי המניות? אילו החלטות יתקבלו בדירקטוריון? מה תהיה יכולת ההשפעה שלו על מהליכי החברה? כניסה כשותף לחברה מבלי שתהיה לשותף יכולת השפעה על מהליכי החברה כרוכה בסיכון רב גדול יותר למצטרף.
  • הגנה על הקניין הרוחני – ניסוח הסעיף כפוף לסוג ההתקשרות העסקית, באופן כללי בלבד יצוין כי יש לבחון מה הקניין הרוחני (לרבות סימן מסחר, זכויות יוצרים, פטנטים וכו')  של החברה? מי יהיה הבעלים של הקניין הרוחני שיפותח?
  • סודיות ואי תחרות – האם חלה על הצדדים חובה לשמירה על סודיות אם כן מה הקיפה של חובת הסודיות? למשך כמה זמן תוגבל ההתחייבות לשמירה על סודיות? (למידע נוסח ראו הסכם סודיות) האם תאסר על הצדדים להתחרות בפעילות המשותפות? אם כן יש להגדיר זאת מראש – על מי חלה ההגבלה, למשך איזו תקופה, האם יהיה סעיף של איסור שידול ועוד.
  • בטחונות – פעמים רבות לא כדאי להיכנס לשותפת מבלי שיהיה בידכם ביטחונות מתאמים שיבטחו את קיום התחייבויות הצד השני. כידוע בטחונות נועדו להבטיח קיום התחייבויות, האם צד להסכם נדרש להעמיד ביטחונות כגון ערבות אישית, פיקדון כספי, שטר חוב, ערבות בנקאית וכיו"ב? (למידע נוסף ראו שטר חוב, ערבות בנקאית וסוגי ביטחונות)
  • מנגנון ליישוב סכסוכים – מחלקות קיימות כמעט בכל עסק ולכן מומלץ מאוד להיערך לכך מראש. מה עושים במקרה של מבוי סתום, שהצדדים לא הצליחו ליישב את המחלוקת ביניהם? האם ימונה בורר חיצוני מוסכם? האם צד אחד יוכל לרכוש את חלקו של הצד האחר (מנגנון במבי)? ואם כן מה התנאים לכל אחד מהמצבים? למידע נוסף ראו סכסוך בין בעלי מניות
  • סיום שותפות בחברה, הפרות וביטול ההתקשרות – שלב שפחות חושבים עליו בכניסה ליחסי שותפות הוא שלב סיום ההתקשרות – מה התנאים לסיום יחסי השותפות ולפירוק החברה? מה ייחשב להפרה של הסכם ההתקשרות? מה התנאים לביטול ההסכם? (למידע נוסף ראו הפרה של חוזה וכן ראו גם פירוק חברה)
  • התייעצות עם עורך דין – כל מי שאינו עורך דין ואינו עוסק בהכנת חוזים מסוג זה יתקשה לנסח בעצמו חוזה שיגן על זכויותיו. לכן, טרם כניסה לשותפות עם חברה יש לפנות לקבל ליווי מקצועי מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.
  • מיסוי – מה השלכות המס על ההתקשרות העסקית – באיזה אופן אתם עתידים להיות ממוסים?
 חשוב להקפיד על ניסוח מדויק וקפדני של הוראות ההסכם, לצורך כך יש להתייעץ עם עו"ד.

חוזה השקעה

טרם התקשרות בחוזה השקעה בחברה או כתיבת הערות לחוזה השקעה יש להתייעץ עם עורך דין המלווה עסקאות השקעה (עורך דין לסטארטאפ או עורך דין לחברות).

אם הגיע הרגע שהחלטתם להשקיע בעסק חדש או קיים, בסטארטאפ או בחברת נדל"ן, חשוב להכיר מראש את הסיכונים הכרוכים בהתקשרות ולדעת איך נראה חוזה השקעה. פעמים רבות משקיעים נוהגים לבצע בדיקת נאותות (במסגרתה ללמוד על הסיכונים והסיכויים של החברה) לפני התקשרות בהסכם השקעה או חתימה על הסכם עקרונות.

מה זה חוזה השקעה?

בקצרה, הסכם בין משקיע או מספר משקיעים לבין חברה או יזם או יזמים, במסגרתו מתחייב המשקיע להשקיע סכום כסף בעבור ניירות ערך של החברה, בדרך כלל מניות.

חוזי השקעה נפוצים מאוד בקרב סטארטאפים אשר שואפים לקדם את פיתוח המוצרים ו/או השירותים שלהם באמצעות גיוס הון ממקור חיצוני. בחברות סרטארטאפ השקעות ראשוניות בדרך כלל נעשות על-ידי אנג'לים, לעיתים מיזמים מעדיפים לפנות לגיוס הון ראשוני באמצעות פלטפורמה של מימון המונים או באמצעות אחד מהמסלולים של הרשות לחדשנות טכנולוגית כגון תוכנית תנופה.

מה כולל חוזה השקעה? חוזה ההשקעה כולל מספר הוראות לרבות – סכום ההשקעה ושלבי העברת הכספים מהמשקיע לחברה, שימוש בכספי ההשקעה, כמות המניות שתוענק למשקיע במסגרת עסקת ההשקעה, הצהרות ומצגים של הצדדים, התחייבות לשמירה על סודיות ואי תחרות, תנאים והוראות בנוגע לזכויות סירוב ראשונים, זכויות וטו, מנגנוני אנטי דילול, תנאים לקבלת החלטות בחברה, זכויות עודפות בפירוק, כינוס אסיפות ועוד ועוד.

למשקיעים ולסטארטאפים – לפני התקשרות בהסכם השקעה, חוזה הלוואה המירה או מכשיר משפטי אחר לגיוס הון, חשוב לקבל ייעוץ והכוונה מאנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום, שיוכלו לסייע לכם לזהות את המכשולים הרבים הנלווים להתקשרויות עסקיות אלו, ולהיכנס למערכת היחסים עם הצד השני כשלרשותכם הגנה משפטית טובה יותר.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

שכר טרחה עורך דין

להלן מספר נקודות שחשוב להכיר לפני התקשרות בהסכם שכר טרחה עם משרד עו"ד.

איך נקבע שכר טרחה של עורך דין?

שכר טרחה היא תמורה (בדרך כלל כספית) עבור שירותים של עורך הדין.

מה גובה שכר הטרחה שיש לשלם עבור שירותים משפטיים? שכר טרחה של עורך דין נקבע לפי מספר פרמטרים:

  1. סוג השירות ומורכבותו – שכר הטרחה מושפע באופן ישיר מסוג השירותים שהוזמנו ומידת מורכבותם. שירותים מורכבים עולים יותר הן מאחר והם כורכים בסיכון משפטי גדול – פעמים רבות הם מחייבים את עורכי הדין להשקיע בהם זמן רב לצורך ביצוע בדיקות משפטיות – והן מאחר ורמת האחריות המוטלת על עורכי הדין היא גדולה. להלן מספר דוגמאות:
    • הסכמים, עסקאות וניהול מו"מ – הסכם מיזוג או חוזה לרכישה או מכירה של עסק הכולל בדיקות נאותות לא מתקרב למחיר הכנת הסכם מייסדים. כך גם הסכם לרכישת דירה לא שווה ערך להסכם לרכישת בניין. כך גם ליווי יזמים בעסקאות קומבינציה או בעסקאות תמ"א בדרך כלל יהיו יקרות יותר מלווי עסקאות רכישה או מכירה של דירה, בית או משרד.
    • הליכים משפטיים – טיפול בסכסוכים משפטיים מורכבים או  בהיקף כספי גדול בדרך כלל יקרות יותר. למשל מחיר הטיפול בתביעות בסדר דין מהיר (הליך שיש מגבלה בנוגע לסכום התביעה שלו), רחוק ממחיר טיפול בהליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי, בעתירות מנהליות, או בסכסוכים מורכבים אחרים, כגון הליכים עמוסים בנתונים או הליכים המערבים סוגיות רגולטוריות רבות.
    • חוות דעת – חוות דעת הינו בין השירותים הכרוכים בעלויות משפטיות לא קטנות, למשל חוות דעת בנושא מיסוי עסקאות מקרקעין מורכבות או חוות דעת בנושא הגבלים עסקיים בדרך כלל כרוכות בתשלום שכר טרחה גבוהה.
    • דיני עבודה – ייעוץ במכלול הנושאים הקושרים ליחסי עובד-מעביד ובכלל זה התקשרות עם עובדים זוטרים ובכירים בהסכמי העסקה, ליווי הליכי שימוע ופיטורין וייעוץ בנוגע לסוגיות משפטיות המתעוררות אגב יחסי העבודה.
    • ידע וניסיון של עורך דין – פרמטר נוסף שמשפיע על שכר הטרחה היא מידת והידע והניסיון של עורך הדין בתחום. במילים אחרות רמת המקצועיות של עורך הדין. ככל שעורך הדין יותר בקיא ומיומן בתחום בו נדרשים השירותים, שכר הטרחה שהוא יגבה יהיה גבוהה יותר.
  2. רמת הדחיפות – פעמים רבות כשנדרש טיפול מיידי בנושא, שכר הטרחה שנגבה הוא גבוהה יותר, כמובן שבהתאם לסוג העבודה.
  3. גודל משרד עו"ד – פעמים רבות משרדי עורכי דין גדולים גובים שכר טרחה גבוהה יותר בהשוואה למשרדי עורכי דין קטנים או בינוניים.

בנוסף לאמור יצוין כי לשכת עורכי הדין פרסמה תעריף מינימלי (לו יש להוסיף מע"מ) עבור ביצוע שירותים משפטיים שונים (שכר טרחה מינימאלי).

טרם התקשרות בהסכם שכר טרחה עם עורך דין או בחירת מנגנון שכר הטרחה שישולם לעורך הדין (כגון ריטיינר חודשי, מחיר קבוע, רכישת בנק שעות, תשלום לפי שעה וכיו"ב), מומלץ לקבל מספר הצעות ממספר משרדי עורכי דין (משרד עו"ד) ולהחליט רק לאחר מכן. בבואכם לבחור עורך דין מומלץ לשקלל הן את המקצועיות של עו"ד, תודעת השירות של עורך הדין ושכר הטרחה המבוקש.

 

פירוק חברה על ידי בית משפט

מתי מוגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט?

טרם הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט חשוב להתייעץ עם עורך דין – עורך דין חברות.

פעמים רבות בקשה לפירוק חברות על ידי בית משפט מוגשת על-ידי נושה או נושים של החברה, כאשר החברה לא עומדת בהתחייבויותיה כלפיהם. אולם בקשת הפירוק עשויה להיות מוגשת לא רק על-ידי נושה (מותנה או עתידי), אלא גם על ידי משתתף, החברה עצמה ובמקרים מסוימים גם על-ידי כונס הנכסים הרשמי, רשם החברות ואף היועץ המשפטי לממשלה.

מתי אפשר להגיש בקשה לפירוק חברה? לפי פקודת החברות אלו העילות לפירוק חברה:

להלן סקירה חלקית וקצרה בנושא:

  1. פירוק עקב החלטה מיוחדת של החברה – בקשה לפירוק חברה יכולה להיות מוגשת לאחר שהחברה קיבלה החלטה מיוחדת (בהתאם למוגדר בפקודת החברות ובכפוף להוראות הדין). החלטה מיוחדת מוגדרת בפקודה כהחלטה "שלא מן המניין" (שהתקבלה ברוב של לפחות 3/4 מהחברים הרשאים להצביע והצביעו, זאת בכפוף, בין היתר, לתקנון החברה) שניתנה עליה הודעה כדין של לפחות 21 ימים מראש ובה נרשם באופן מפורש כוונה להציע החלטה מיוחדת וזאת בכפוף לחריג של של הסכמת כל החברים הרשאים להשתתף ולהצביע (כמפורט בפקודה).
  2. פירוק עקב אי התחלת פעילות או הפסקת פעילות – עילות נוספת לפירוק חברה הן כאשר החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה או כאשר החברה הפסיקה את עסקיה למשך שנה.
  3. פירוק חברה משיקולי צדק ויושר – בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק.
  4. פירוק חברה שהפכה לחדלת פירעון – פקודת החברות מגדירה שני מצבים בהם רואים חברה כחדלת פירעון ולפיך ניתן להגיש כנגדה בקשה לפירוק על ידי בית משפט. 1) כאשר החברה לא שילמה לנושה שלה סכום כספי שהיא חייבת לו מעל ל-5 שקלים, לאחר שחלפו 3 שבועות מאז שהחברה קיבלה מהנושה דרישה חתמו בידו לשלם את חובה ובנוסף החברה לא סיפקה לנושה ערובה או הגיע עמו להסדר בנוגע לחוב (להגדרה מדויקת יש לעיין בפקודת החברות לצד הוראות הפסיקה).  2) בקשה לפירוק חברה יכולה להיות מוגשת גם כאשר נגד החברה ניתן צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קוים כולו או מקצתו. 3) בית המשפט השתכנע, לאחר ששקל את חבויותיה המותנות והעתידיות של החברה, כי החברה לא מסוגלת לפרוע את חובותיה.

איך להגיש בקשה לפירוק חברה על-ידי בית משפט או בפיקוח בית משפט?

לפי פקודת החברות בקשה לפירוק חברה תוגש לבית המשפט המחוזי.

לצורך הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט או בפיקוחו מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

בקצרה, יצוין כי לפי תקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987, בקשה לפירוק חברה יש להגיש לפי טופס 1, לתקנות. על הבקשה להיות מאומתת בתצהיר נלווה וכן פלט מידע מרשם החברות (נסח חברה).

  • ככל והבקשה לפירוק חברה לא הוגשה על ידי החברה על מגיש הבקשה להמציא עותק לחברה.
  • במידה ובקשת הפירוק הוגשה על-ידי החברה עצמה, עליה לצרף לבקשת הפירוק דוח מעודכן  ליום הגשת הבקשה של דין וחשבון בנוגע לחובותיה ונכסיה – על הדוח להיות ערוך לפי טופס 2 לתקנות הפירוק. אולם, בית המשפט רשאי לפטור את החברה מחובת הגשת הדו"ח וזאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.
  • לפי תקנות הפירוק בית המשפט לא יקבל בקשה לפירוק חברה אם לא הוצג אישור לכך שכונס הנכסים הרשמי קיבל העתק מבקשת הפירוק וכן הופקד אצלו פיקדון כספי. לפי תקנות הפירוק הגורם אשר הגיש את בקשת הפירוק נדרש למסור לכונס הנכסים הרשמי העתק מהבקשה ובנוסף להפקיד אצל הכונס פקדון כספי כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי. בתקנות נקבע כי על המבקש להפקיד אצל הכונס של 400 ש"ח וכל סכום נוסף שיתבקש (על ידי הכונס הרשמי או בית משפט).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חברה מפרת חוק

איך להשתחרר מסטטוס של חברה מפרת חוק (איך לבטל רישום סטטוס של חברה כחברה מפרה?)? למה חברות נרשמות כמפרות חוק?
אם החברה שלכם נרשמה ברשם החברות חברה מפרת חוק וברצונכם לבטל את הרישום החברה בסטטוס של חברה מפרה, להלן מספר דגשים שיוכלו לסייע לכם בנושא. כמו כן למידע מקיף יש לעיין בחוק החברות ולהתייעץ עם עורך דין (עורך דין לחברות).

מדוע חברה רשומה כחברה מפרת חוק אצל רשם החברות?

רשם החברות יכול להטיל עיצום כספי על חברה (חברה פרטית או חברת חוץ שאינה תאגיד מדווח כבמוגדר בחוק החברות) אשר מפרה את חובותיה להגיש דיווחים שונים לרשם החברות. המשמעות היא שהחברה תירשם במרשמי רשם החברות בסטטוס של חברה מפרת חוק.
לפני שחברה תירשם כחברה מפרת חוק תישלח לחברה התראה מרשם החברות על כוונה לרשום אותה בסטטוס של חברה מפרה. בהתראה תהיה לחברה אפשרות לתקן את ההפרה תוך 30 יום וככל וההפרה לא תוקנה החברה תירשם במרשמי רשם החברות כחברה מפרת חוק.
לפי חוק החברות, במידה ולרשם החברות יש בסיס להנחה שהחברה לא שילמה אגרות או תשלומי חובה אחרים שחלים עליה (כגון אגרת רישום חברה או אגרה שנתית) או שהחברה הפרה חובות לבצע דיווחים כגון דין וחשבון שנתי (לפי חוק החברות), הרשם יכול לרשום במרשם החברה הפכה לחברה מפרה.

מה המשמעות של רישום חברה כחברה מפרת חוק? אילו מגבלות מוטלות על החברה?

להלן תיאור קצר של סוגי מגבלות שניתן להטיל על חברת מפרת חוק לפי חוק החברות -רשם החברות יכול לסרב בצע פעולות שונות ביחס לחברה מפרה כגון שינוי שם החברה, שינוי מטרות החברה, שינוי תקנון החברה אשר בעקבות השינוי החברה תהפוך לחברה לתועלת הציבור, סירוב לאפשר לחברה המפרה להירשם כבעלת מניות בחברה חדשה ו/או מגבלות על בעלי המניות או הדירקטורים בחברה המפרה (בכפוף להוראות הדין), אי ביצוע פעולות מצד רשם המשכונות כגון רישום או שינוי שעבודים.

איך לבטל רישום של חברה מפרה?

ביטול הרישום כפוף להוראות הדין, באופן כללי, אך לא תמיד, על החברה לתקן את ההפרה שבעקבותיה נרשמה לה הערה כחברה מפרת ובהתאם לחוק החברות ולהנחיות רשם החברות.

יצוין כי יש חברות שלא הגישו דיווחים לרשם החברות או לא שילמו אגרות שנתיות לרשם החברות ועקב כך נרשמו כחברות מפרות חוק. לעיתים אין חובה לבצע את תשלומי האגרות או הגשת הדיווחים לרשם החברות וזאת כאשר החברה לקראת סגירה, במצב של פירוק החברה, ובכפוף להוראות הדין.

סגירת חברה מפרת חוק

חברות רבות מפסיקות לנהל פעילות עסקית ולכן גם לא מגישות דיווחים ולא משלמות אגרות. במצבים כאלו ועל-מנת להימנע מעיצומים וסנקציות שונים, ניתן לפעול לסגירת החברה מרצון – פירוק חברה מרצון או סגירת חברה.

במסגרת הפירוק תוגש גם בקשה לביטול חובות עבר לרשם החברות בגין אי תשלומי אגרות שנתיות – למידע נוסף ראו פטור מאגרה שנתית לרשם החברות.

 האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

עורך דין לחברות

מה תפקידו של עורך דין לענייני חברות (עו"ד חברות)?

עורך דין לענייני מחברות מעניק שירותים משפטיים בתחום המשפט המסחרי ובדיני חברות. עורך דין מלווה חברות הפועלות בכל ענפי המשק ובכלל זה מסחר ותעשייה, חברות טכנולוגיה, חברות תוכנה, חברות יבוא ויצוא, חברות שיווק, חברות בתחום הפיננסי, חברות למתן שירותים מגוונים, חברות נדל"ן, חברות ייזום פרויקטים, חברות כוח אדם וכיו"ב.

מה הדרך המומלצת לבחור עו"ד חברות? לפני שאתם בחורים עו"ד תבדקו מה הניסיון שלו בתחום, האם הוא מלווה חברות בעלות פעילות דומה? בנוסף חשוב לקבוע פגישת הכרות לצורך התרשמות גם מתודעת השירות של עו"ד (להרחבה ראו לבחור יועץ משפטי לחברה וכן עורך דין לחברות).

מתי פונים בדרך כלל לע"ד לענייני חברות? עו"ד לחברות עוסקים בין היתר בפועלות הבאות:

  1. יסוד והקמה של חברות – ליווי משפטי בנושא ייסוד והקמה של חברות, לרבות בחינת כדאיות הקמת החברות מול חלופות אחרות (כגון הקמת שותפות, רגילה או מוגבלת, פתיחת חברה במדינה זרה ועוד); למידע נוסף ראו רישום חברה והכנת תקנון לחברה פרטית וכן להקמת חברות במדינות זרות ראו הקמת חברה בחו"ל.
  2. הסכמים ועסקאות – עורך דין לענייני חברות וגם עורכי דין בתחום המסחרי, מעניקים שירותי תכנון וניסוח הסכמים, ניהול משאים ומתנים וליווי עסקאות מסחריות. השירותים המשפטיים כוללים בניה נכונה של ההתקשרויות החוזיות בהתאם למערכת הצרכים והאילוצים של התאגיד וזאת מתוך מטרה להגן על האינטרסים של החברה ולהוציא לפעול עסקאות והסכמים. שירותיו של עו"ד כוללים הכנת הסכמי מייסדים, הסכמי שיתוף פעולה, הסכם שותפות עסקית, הסכמי שיווק, הסכם בין בעלי מניות, הסכמי הפצה, הסכם פיתוח תוכנה, הסכמי סוכנות, חוזי זיכיון, חוזי העסקה, הסכמי ניהול וחוזה ייעוץ, הסכמי פיתוח, הסכמי סודיות ואי תחרות, הסכמי השקעה, הסכמי הלוואה, הסכמים לרכישה ומכירה של נכסים, הסכמי רכישה ומכירה של מניות, הסכמי שכירות לעסק, הסכמי שעבוד, הסכמי התקשרות עם לקוחות וספקים הכנת תקנונים ותנאי שימוש לאתרים ולאפליקציות וכיו"ב.
  3. ליווי משפטי שוטף – עו"ד המלווים חברות מספקים להם ייעוץ שוטף במכלול הסוגיות המסחריות והמשפטיות הנלוות לפעילות העסקית או לחיסולה (לרבות פירוק חברות), נושאים אלו כוללים  מענה וטיפול בנושאים הקושרים לעבודה מול ספקים, עובדים ולקוחות. ייעוץ משפטי לחברות בעבודה מול הרשויות – הגשת בקשות לקבלת היתירים, רישיונות ופטורים, ליווי מכרזים, ניהול מו"מ מול גורמים שונים ברשויות וכיו"ב; ייעוץ לבעלי מניות ונושאי משרה בחברה: השירותים המשפטיים כוללים יועץ בנוגע לניהול משפטי תקין של החברה,  הטמעת שינויי חקיקה וייעוץ בנוגע לניהול הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילותם של הגורמים הפועלים בתאגיד. השירות המשפטי כולל הכנת פרוטוקולים ומסמכים שונים בנוגע לפעילות החברה מול הגורמים הפנימיים (כגון נושאי משרה ובעלי מניות); הגנה על קניין רוחני – עו"ד לחברות מלווים את הפעילות העסקית גם בהיבטים הקושרים לקניין הרוחני, תוך מתן דגש על הגנה על הקניין הרוחני של החברה – סימני מסחר, מדגמים, פטנטים (רישום פטנטים ואיתור פנטים מתבצע ע"י עורך פטנטים), זכויות יוצרים וסודות מסחריים. ההגנה הנדרשת היא בכל רבדי הפעילות של החברה ובעבודתה מול גורמים פנימיים בחברה כגון עובדים, נושאי משרה, בעלי מניות וכיו"ב וכן בעבודה מול גורמים חיצוניים לתאגיד לקוחות, רשויות, יועצים, מפיצים, ספקים, זכיינים, משווקים, יצרנים וכיו"ב. העבודה המשפטית כוללת ביצוע בדיקות משפטיות, הטמעת סעיפים והוראות רלוונטיים בחוזים ומסמכים וכן הכנת הסכמים ספציפיים בתחום של קניין רוחני. כמו כן העבודה כוללת רישום מדגמים וסימני מסחר, הכנת כתבי סודיות וכיו"ב. ייצוג בערכאות שיפוטיות – לא כל עו"ד העוסקים בדיני חברות בקיאים גם בניהול סכסוכים עסקיים הנוגעים לתחום החברות כגון סכסוכי בעלי מניות, תביעות נגזרות, הפרות של הוראות דיני החברות וכיו"ב.
  4. דיני עבודה – עורכי דין אשר מלווים חברות נדרשים גם להכיר אות תחום דיני העבודה, הן בתחום של הכנת חוזים וניהול מו"מ מול עובדים ויועצים של החברה (לרבות חוזה עבודה, חוזי ייעוץ והסכמי אופציות) והן בתחום של ליווי שוטף לצרכים השונים המתעוררים אגב יחסי עובד מעביד, לרבות ליווי וייעוץ בנוגע להליכי שימוע ופיטורים, הטמעת שינויי חקיקה, הכנת כתבי סודיות, תחרות, ויתור וכיו"ב. כמו כן יש לא מעט סוגיות בתחום דיני עבודה אשר מתעוררות אגב חילופי מעסיקים כגון בגין מכירת הפעילות של החברה או מיזוג.

סגירת חברה מרצון (פירוק חברה מרצון)

איך סוגרים חברה?

סגירת חברה מרצון שונה מהליך של סגירת חברה שנקלע למשבר, למשל סגירת חברה לבקשת נושים (למידע נוסף ראו פירוק חברה על ידי בית משפט).

בקצרה, הליך של סגירת החברה מכונה פירוק חברה וחיסולה מתבצע מול רשם החברות, באמצעות הגשת תצהירים, מסמכים ומינוי מפרק לחברה. את הליך הפירוק והסגירה של החברה מומלץ לבצע בעזרת עורך דין חברות.

סגירת חברה לא פעילה – חברות רבות בארץ אינן פעילות, מסיבות כאלו ואחרות למשל עקב העדר כדאיות רווחיות או העדר פעילות עסקית או עקב הפסדים. למרות זאת ובמיוחד כאשר מדובר בחברות חסרות פעילות, לא תמיד בעלי המניות בחברה מקפידים לסגור את החברה.

האם כדאי לסגור חברה לא פעילה? אם אתם מתלבטים בשאלת סגירת החברה שימו לב כי אי סגירת חברה לא רק גורם לצבירת חובות – אגרות שנתיות שיש לשלם לרשם החברות מדי שנה – אלא גם עשוי להכניס את החברה לסטטוס של חברה מפרת חוק (חברות נרשמות בסטטוס זה בין היתר כאשר הן לא משלמות אגרות שנתיות או לא מגישות דוח שנתי לרשם החברות), דבר שעשוי, בין היתר, למנוע מבעלי המניות או הדירקטורים בחברה לפתוח חברה חדשה נוספת בעתיד (עד לחיסול החברה); למידע בנושא קבלת פטור מאגרה שנתית ראו להלן.

איך אפשר לפרק חברה (לסגור חברה)?

אם מדובר בסגירת חברה לא פעילה או חברה שמסוגלת לפרוע את חובותיה היא תיסגר בהליך של פירוק חברה מרצון.

פירוק חברה מרצון יכול להתבצע באחת משתי הדרכים: פירוק במסלול מהיר או פירוק במסלול רגיל.

הליך סגירת חברה במסלול מהיר או פירוק חברה במסלול הרגיל כולל מספר שלבים ובכלל זה דיווח לרשם החברות על הליך הפירוק, קבלת החלטות על פירוק החברה ועל מינוי מפרק, פרסום הודעות ברשומות ותשלום אגרה על הפרסום, הגשת תצהיר בדבר כושר הפירעון של החברה, כינוס אסיפה סופית להצגת דוח הפירוק, הגשת בקשה לפטור מתשלום אגרה (ככל והחברה עומדת בדרישות הדין) ועוד.

לפי פקודת החברות, חברה יכולה להתפרק מרצון באחד מהמצבים הבאים (סעיף 319 לפקודה):

"(1) תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה, או אירע הדבר שבאירועו צריכה החברה, לפי הוראה שבתקנון, להתחסל, והחברה באסיפה כללית החליטה להתפרק מרצון;

(2) החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון;

(3) החברה החליטה בהחלטה שלא מן המנין, שבגלל חבויותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתתפרק."

  • למידע נוסף בנושא פירוק מרצון – פירוק חברה מרצון, כמו כן מומלץ לעיין בחוק החברות ובפקודת החברות.

איך ניתן לקבל פטור מאגרה שנתית לרשם החברות?

האם כל חברה יכולה לקבל פטור מתשלום אגרה שנתית לרשם החברות? לא קבלת הפטור כפופה להנחיות רשם החברות ולהוראות הדין. לפי הנחיותיו של רשם החברות על-מנת לקבל פטור מתשלום אגרה שנתית על החברה להגיש אישורים מקוריים מרשויות המיסים (לרבות מס הכנסה ומע"מ) וכן אישורים מרו"ח של החברה בדבר הפסקת פעילותה העסקית של החברה. חשוב לציין כי רשם החברות מקפיד על פרוצדורה נוקשה בכל הכרוך בהענקת פטור מתשלום אגרה שנתית. ולכן בעת בקשה לקבלת פטור מאגרה חשוב לוודא בדיוק מהם המסמכים והאישורים שעליכם לצרף.

למידע נוסף בנוגע לקבלת פטור מאגרה שנתית לרשם החברות במסגרת הליך של פירוק חברה ראו – פטור מאגרה לרשם החברות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

ריטיינר חודשי

מה זה ריטיינר חודשי? ריטיינר היא צורת תשלום שכר טרחה עבור מתן שירותים על בסיס חודשי. התשלום מראש או בדיעבד עבור קבלת שירותים (למשל שירותי עריכת דין) בתחום הרלוונטי למשך תקופה או פרויקטים מוגדרים למשל ליווי משפטי למשך חצי שנה.

באילו תחומים נהוג לשלם את שכר הטרחה בצורה של ריטיינר חודשי? ריטיינר נפוץ מאוד בתחום השירותים המשפטיים (ייעוץ משפטי מעורך דין), החשבונאיים (כגון שירותיי ראיית חשבון והנהלת חשבונות) ושירותים עסקיים אחרים.

התקשרות עם משרד עו"ד בריטיינר עבור שירותים משפטיים מתבצע למטרות שונות כגון ייעוץ וייצוג בענייניים הקשורים לסכסוכים, תביעות והליכי הוצאה לפעול, ניהול מו"מ והכנת חוזים מסחריים, ליווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן, ייעוץ בנושאי דיני עבודה וקניין רוחני, לווי מכרזים, כתיבת מכתבים, הכנת חוות דעת ועוד.

כמה עולה ריטיינר חודשי? מחיר הריטיינר תלוי בגורמים רבים לרבות  בתחום המבוקש, בסוג השירותים המוזמנים, ברמת המורכבות של השירות וכן תלוי בספק השירותים.

למשל ריטיינר חודשי בתחום של ייעוץ משפטי יכול לנוע בין 1,000 ש"ח לחודש ועד לעשרות או מאות אלפי שקלים וכו'. ככל ולמזמין השירות נפח עבודה משפטית גדול יותר או מורכב יותר כך מחירו של הריטיינר עולה. כמו כן המחיר עולה בהתאם לידע והניסיון של עורך הדין ולצרכים המוגדרים מראש על-ידי הצדדים.

הסכם ריטיינר

לפני התקשרות עם משרד עו"ד בהסכם ריטיינר (חוזה שכר טרחה על בסיס חודשי) מומלץ לשים לב למספר דגשים:

ראשית עדיף לברר מה תחום ההתמחות של המשרד, עליכם לוודא התאמה בין תחום ההתמחות לבין השירותים המשפטיים הדרושים לכם (עורך דין חברות וחוזים, עו"ד לענייני מכרזים, עורך דין להוצאה לפעול, עורך דין נדל"ן, עורך דין בתחום הנזיקין, עורך דין זכיינות, עורך דין לענייני עבודה, עו"ד לקניין רוחני ועוד). שנית, חשוב לערוך פגישת היכרות על-מנת להכיר את עורך הדין שילווה אתכם וללמוד על תעודת השירות שלו. לסיום, תמיד עדיף להתחיל בהקיף עבודה קטן, אם השירותים יסופקו לשביעות רצונכם תוכלו לעבור להזמנת שירותים בהיקף גדול יותר או לפרק זמן ארוך יותר. בנוסף מומלץ להתקשר בהסכם שיסדיר את תנאי ההתקשרות.

למידע נוסף בנושא ריטיינר של עורכי דין ראו – ריטיינר עו"ד.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

 

 

קיפוח בעלי מניות בחברה

האם פגעו בזכויותיכם כבעלי מניות מיעוט בחברה? להלן רשימה קצרה ולא ממצה בנושא קיפוח בעלי מניות, לצורך בחינת הנושא באופן יסודי יש להתייעץ עם עו"ד (למידע נוסף ראו סכסוך בין בעלי מניות).

אילו פעולות מהוות קיפוח של בעלי מניות מיעוט בחברה?

בקצרה, קיפוח בעל מניות מתייחס למצב בו עניין בחברה התנהל באופן שיש בו כדי לקפח (כל או חלק) מבעלי המניות שלה. לצורך בחינה מדויקת של הגדרת הקיפוח יש לעיין בהוראות חוק החברות ובפסיקה, כמו כן טרם נקיטת צעד כלשהו, כל שכן הגשת תביעה או שליחת מכתב התראה, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום שיבדוק באופן יסודי את הנושא (עורך דין לחברות).

במקרה של קיפוח, בעל מניות יכול לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה להסרת הקיפוח או מניעתו, בכפוף להוראות הדין והפסיקה. בתי המשפט יכולים לנקוט בסעדים שונים לצורך הסרת הקיפוח כגון פירוק החברה או מכירה או העברה של נכסיה ועוד. יצוין כי התערבות בית המשפט היא חריג לכלל אי התערבות הנהוג בחברות.

עוד יצוין כי קיפוח זכויות אינו חייב להיות דווקא כלפי בעלי מניות המיעוט. הקיפוח יכול להתרחש גם כלפי קבוצות אחרות של בעלי מניות בחברה.

להלן מספר נקודות שהוזכרו בפסקי דין בהם בית המשפט התייחס לסוגיית קיפוח בעלי מניות בחברה.

  • בתי משפט ציינו כי אין רשימת מקרים סגורה אשר מהווה קיפוח, ייתכנו מצבים שונים שיחשבו לקיפוח ולצורך הכרעה בנושא נבחן בין היתר אופי החברה ונסיבות העניין (להרחבה ראו למשל ע"א 2773/04‏ נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' מאיר עטר ו-35 אחרים‏, פ"ד סב(1) 456 (2004)).
  • אחד מפסקי הדין האחרונים של בית המשפט העליון בתחום קיפוח המיעוט נקבע, בין היתר, הדברים הבאים (עניין ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ שניתן בשנת 2012. בפסק הדין)

"הסעיף קובע נורמה כללית וגמישה המאפשרת את התערבותו של בית המשפט במקרים המתאימים (ע"א 2699/92 בכר נ' תמ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ נ' תש"ת חברה למפעלי תיירות ושירותי אחזקה בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 244 (1996) (להלן: פרשת תמ.מ.)). מדובר ב"הוראת מסגרת" המשאירה לבית המשפט את המלאכה של יציקת תוכן לגדרה (ציפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ב', 93 (2008) (להלן:ציפורה כהן)). ואכן, בשורה ארוכה של מקרים, הגדירה הפסיקה עקב בצד אגודל את סוגי המקרים שבהם התנהגותם של מנהלי החברה או בעל השליטה בה נחשבת לכזו שמקפחת את זכותם של בעלי המניות. על פי ההלכה הנוהגת, "קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" (פרשת ת.מ.מ., בעמ' 246). ביסודה של הסמכות שהוענקה לבית המשפט להעניק סעד במקרה של קיפוח "עומדת המטרה להגן על המיעוט מפני חלוקה לא-שוויונית ברווחי החברה אותה מבקש לאכוף הרוב השולט" (ע"א 3298/00 המחדש משאבות בע"מ נ' עשת, פסקה 8 ([פורסם בנבו], 26.6.2002) (להלן: עניין המחדש)). במסגרת הדיון בעוולת הקיפוח, מוטל על בית המשפט לבחון אם נפגעו ציפיות לגיטימיות של בעלי המניות, כאשר השאלה מהי ציפייה לגיטימית עשויה לזכות לתשובות שונות על פי נסיבות המקרה ובהתאם לאופייה של החברה (רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005); ציפורה כהן, בעמ' 120))."

קיפוח הגדרה בחוק החברות

חוק החברות קובע כי על בעלי מניות להימנע מלקפח בעלי מניות אחרים ואם בוצע קיפוח בית המשפט רשאי לתת הוראות שונות לצורך הסרתו או מניעתו. להלן ההגדרה בחוק:

"הזכות במקרה של קיפוח

191. (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית – לרשות ניירות ערך." 

"חובות בעל מניות

192. (א)… (ב)  בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים…. (ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים."

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

פרוטוקול מורשי חתימה

לצורך הכנת פרוטוקול מורשי חתימה במיוחד כאשר זכויות החתימה מורכבות, מומלץ להתייעץ עם עו"ד (עורך דין חברות).

מה זה פרוטוקול מורשי חתימה בחברה? מסמך המסדיר מי מורשה לחתום בשם החברה, השותפות, העמותה או תאגיד אחר. כמו כן פרוטוקול מורשי חתימה לרוב מסדיר את אופן החתימה אשר תחייב את התאגיד.

למשל פרוטוקול מורשי החתימה מטעם החברה יכול לקבוע כי מי שמוסמך לחייב את החברה בכל פעולותיה יהיה חתימתו של מנכ"ל החברה או חתימה של מספר דירקטורים יחד או לחוד.

פרוטוקול מורשי חתימה נערך על-ידי אסיפת הדירקטוריון או אסיפת בעלי המניות, תלוי במגבלות החלות על הצדדים.

פרוטוקול מורשי החתימה בחברה נחתם בדרך כלל עם פתיחת חברה חדשה והוא מלווה את החברה במשך תקופת פעילותה. כמו כן, מעת לעת נעשים שינויים במורשי החתימה של החברה, בכפוף למגבלות ולדין. יוער כי זכויות החתימה בחברה פעמים רבות מוצאות ביטוי גם בהסכם בעלי מניות.

מי הם מורשי החתימה בחברה? תלוי בהעדפות הבעלים. בחברות פרטיות קטנות פעמים רבות בעלי המניות ממנים את עצמם או את הדירקטורים מטעמם או את המנכ"ל, כמורשי חתימה בחברה, כאשר כל חברה עורכת את הפרוטוקול בהתאם לצרכים ולמגבלות שלה. לצורך הכנת פרוטוקול מורשי חתימה מומלץ להיעזר בעורך דין בפרט כאשר הרכב חתימות כולל הסתעפויות שונות.

  • בנקים בדרך כלל דורשים חתימה של מסמכים שונים לצורך פתיחת חשבון בנק או הרשאה לביצוע פעולות אחרות. המסמכים הדרושים הם בהתאם לנוסח ספציפי של הבנק (למידע נוסף ראו מסמכי פתיחת חשבון בנק לחברה).

פרוטוקול מורשי חתימה נדרש לחברה למגוון רחב של פעולות, הפרוטוקול בדר"כ נערך בהקמה  של החברה (אך פעמים רבות משתנה או נערך שוב במהלך חיי החברה). לצד הצורך בפרוטוקול מורשי חתימה לחברה עם תחילת פעילותה נדרשים לחברה מסמכים נוספים, ובכלל זה רישיונות, תצהירים והסכמים מגוונים כגון הסכם מייסדים, הסכמי שיתוף פעולה, הסכם שכירות לעסק, הסכמי עבודה, חוזה זיכיון, הסכמי ייעוץ, הסכם הפצה, הסכם סוכנות, חוזה רישיון, הסכם קידום ושיווק אתרים, הסכם פיתוח תוכנה ועוד – למידע נוסף ראו רכישת חוזים מוכנים וכן או גם דגשים להקמת עסק.

פרוטוקול מורשי חתימה לדוגמה – טרם שימוש בנוסח להלן יש להתייעץ עם עו"ד

הערה חשובה – את ניסוח הפרוטוקול יש להתאים באופן ספציפי לצרכים ולמגבלות של המתקשרים:

"פרוטוקול של חברת _______ בע"מ, מאסיפת בעלי המניות של החברה מיום _________

נוכחים : כל בעלי המניות של החברה.

יו"ר האסיפה: שם מלא של בעל המניות

על סדר היום : מינוי מורשה חתימה לחברה

אנו, הח"מ, כל בעלי המניות בחברה מאשרים פה אחד, כדלקמן:

1. להסמיך את כל אחד מהאנשים הבאים, כל אחד מהם בנפרד, להיות מורשיי החתימה של

החברה: מר א.ב הנושא ת.ז שמספרה_____ וגב' ג.ד הנושא ת.ז שמספרה____.

2. חתימתו של מר א.ב או חתימתה של הגב' ג.ד (כל אחד מהם בנפרד) לצד חותמת החברה תחייב את החברה לכל דבר ועניין.

ולראיה באנו על החתום:

 ________              ________  "

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.