תגית: זכויות מיעוט בחברה

קיפוח בעלי מניות בחברה

האם פגעו בזכויותיכם כבעלי מניות מיעוט בחברה? להלן רשימה קצרה ולא ממצה בנושא קיפוח בעלי מניות, לצורך בחינת הנושא באופן יסודי יש להתייעץ עם עו"ד (למידע נוסף ראו סכסוך בין בעלי מניות).

אילו פעולות מהוות קיפוח של בעלי מניות מיעוט בחברה?

בקצרה, קיפוח בעל מניות מתייחס למצב בו עניין בחברה התנהל באופן שיש בו כדי לקפח (כל או חלק) מבעלי המניות שלה. לצורך בחינה מדויקת של הגדרת הקיפוח יש לעיין בהוראות חוק החברות ובפסיקה, כמו כן טרם נקיטת צעד כלשהו, כל שכן הגשת תביעה או שליחת מכתב התראה, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום שיבדוק באופן יסודי את הנושא (עורך דין לחברות).

במקרה של קיפוח, בעל מניות יכול לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה להסרת הקיפוח או מניעתו, בכפוף להוראות הדין והפסיקה. בתי המשפט יכולים לנקוט בסעדים שונים לצורך הסרת הקיפוח כגון פירוק החברה או מכירה או העברה של נכסיה ועוד. יצוין כי התערבות בית המשפט היא חריג לכלל אי התערבות הנהוג בחברות.

עוד יצוין כי קיפוח זכויות אינו חייב להיות דווקא כלפי בעלי מניות המיעוט. הקיפוח יכול להתרחש גם כלפי קבוצות אחרות של בעלי מניות בחברה.

להלן מספר נקודות שהוזכרו בפסקי דין בהם בית המשפט התייחס לסוגיית קיפוח בעלי מניות בחברה.

  • בתי משפט ציינו כי אין רשימת מקרים סגורה אשר מהווה קיפוח, ייתכנו מצבים שונים שיחשבו לקיפוח ולצורך הכרעה בנושא נבחן בין היתר אופי החברה ונסיבות העניין (להרחבה ראו למשל ע"א 2773/04‏ נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' מאיר עטר ו-35 אחרים‏, פ"ד סב(1) 456 (2004)).
  • אחד מפסקי הדין האחרונים של בית המשפט העליון בתחום קיפוח המיעוט נקבע, בין היתר, הדברים הבאים (עניין ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ שניתן בשנת 2012. בפסק הדין)

"הסעיף קובע נורמה כללית וגמישה המאפשרת את התערבותו של בית המשפט במקרים המתאימים (ע"א 2699/92 בכר נ' תמ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ נ' תש"ת חברה למפעלי תיירות ושירותי אחזקה בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 244 (1996) (להלן: פרשת תמ.מ.)). מדובר ב"הוראת מסגרת" המשאירה לבית המשפט את המלאכה של יציקת תוכן לגדרה (ציפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ב', 93 (2008) (להלן:ציפורה כהן)). ואכן, בשורה ארוכה של מקרים, הגדירה הפסיקה עקב בצד אגודל את סוגי המקרים שבהם התנהגותם של מנהלי החברה או בעל השליטה בה נחשבת לכזו שמקפחת את זכותם של בעלי המניות. על פי ההלכה הנוהגת, "קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" (פרשת ת.מ.מ., בעמ' 246). ביסודה של הסמכות שהוענקה לבית המשפט להעניק סעד במקרה של קיפוח "עומדת המטרה להגן על המיעוט מפני חלוקה לא-שוויונית ברווחי החברה אותה מבקש לאכוף הרוב השולט" (ע"א 3298/00 המחדש משאבות בע"מ נ' עשת, פסקה 8 ([פורסם בנבו], 26.6.2002) (להלן: עניין המחדש)). במסגרת הדיון בעוולת הקיפוח, מוטל על בית המשפט לבחון אם נפגעו ציפיות לגיטימיות של בעלי המניות, כאשר השאלה מהי ציפייה לגיטימית עשויה לזכות לתשובות שונות על פי נסיבות המקרה ובהתאם לאופייה של החברה (רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005); ציפורה כהן, בעמ' 120))."

קיפוח הגדרה בחוק החברות

חוק החברות קובע כי על בעלי מניות להימנע מלקפח בעלי מניות אחרים ואם בוצע קיפוח בית המשפט רשאי לתת הוראות שונות לצורך הסרתו או מניעתו. להלן ההגדרה בחוק:

"הזכות במקרה של קיפוח

191. (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית – לרשות ניירות ערך." 

"חובות בעל מניות

192. (א)… (ב)  בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים…. (ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים."

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.